ציר זמן
אירועים בחייו של יוסף צבי רימון
י"ח בסיוון תרמ"ט , 1889
נולד בעיירה ביז'ון שבפולין
העיירה ביז'ון היא עיירה קטנה בפלך פלוצק שבפולין. נקרא כך על שם סבו, יוסף צבי, אביו של אביו. אביו, אפרים אליעזר גראנאט, היה תלמיד חכם, ולימד תורה בבתי העשירים באזור ואף ייסד "חדר". הוא היה פעיל ציוני ואחז בהשקפה של הציונית של ה"מזרחי" של הרב ריינס.
1904
לומד בישיבת הרב ריינס בלידא
מגיל צעיר, יוסף צבי התעניין בלימוד תורה ולמד עם אביו. הוא התעניין גם בשירה ובספרות, ובעיקר בספרות החדשה. למד רוסית, פולנית וגרמנית בבית הספר.
בגיל חמש עשרה, הלך ללמוד בישיבה של הרב ריינס בלידא שנפתחה באותה תקופה. הישיבה הייתה ברוח תנועת ה"מזרחי" של הרב ריינס.
לאחר זמן מה, נשלח חזרה הביתה בשל פחד מפרעות בלידא.
"על הכל היה מבהיק אורו של הרב ריינס ... אני חושב שהשפעת הרב ריינס הועילה הרבה לפתח את הרגש הדתי שלי"
1906
מתחיל לפרסם שירים
החל להתנסות בכתיבת שירים, וערך יחד עם חבריו עיתון בכתב יד. בגיל 17, פרסם את שירו הראשון, "על האביב", בעיתון "לבני הנעורים".
אביו פתח ספרייה עברית ראשונה בדובז'ין, שכללה ספרות חדשה. יוסף צבי רימון קרא ספרים רבים ואהב במיוחד את הספר "אהבת ציון" של מאפו.
"הייתי נמצא ביער שהיה אצל הכפר, הכפר נקרא ז'ילונקה. והיער מצא אצלי חן מיוחד, ומחמת יפי הטבע מסביב נח עלי הרוח וכתבתי כמה שירים"
*1907
מתחתן עם אסתר
פגש את אסתר ביער של הכפר ז'ילונקה, לשם הגיע כדי ללמד תורה. השניים נישאו לאחר שחזרו יחד לוילנא.
תרס"ט , 1909
עולה לארץ ישראל
בגיל 20 עלה לארץ ישראל והגיע באוניה ליפו. הוא התרגש מאוד להגיע לארץ הקודש והתפעל מנופי הארץ. אביו הגיע כשנה לפניו לארץ, והוא שהה עימו מעט ביפו ואז נסע לירושלים. לאחר כמה זמן עלתה גם אשתו אסתר יחד עם אביה.
"כשעליתי לארץ ישראל, היתה בי רוח אחרת, אויר ארץ העמים רחק ממני, ואויר ארץ הקודש הריחני רוח קדושה"
תרס"ט , 1909
פוגש את הרב קוק
יוסף צבי רימון הגיע לרב קוק בהמלצת הסופר אז"ר. המפגש עשה עליו רושם רב, ומאז נדבק ברב קוק, באישיותו המיוחדות ובתורתו.
"באתי אל הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, והוא החשיבני בתור בעל כשרון פיוטי, והכניסני אל הישיבה שלו.
הוא היה מלא שאיפות של קודש, וכאילו ראה מראש שחר של גאולה נבלע בשמי ארץ ישראל"
תר"ע
מתפרסם קובץ שיריו הראשון
בשנת תר"ע יצאה חוברת השירים הראשונה של רימון, בשם "לקט", שכללה 16 שירים. לאחר מכן החל לפרסם שירים בעיתונות הארץ ישראלית, ב"הצפירה" וב"הדרור".
תרע"ג
מתפרסם קובץ שיריו השני - "דביר"
בשנת תרע"ב חזר ליפו ולימד בבית הספר "תחכמוני". בשנת תרע"ג יציאה החוברת "דביר" שכוללת אוסף נבחר משיריו בהוצאת בית הספר "תחכמוני".
תרע"ה
עובר לגור בפתח תקווה
בשנת תרע"ה עבר לפתח תקווה ושם חווה מהפכה רוחנית דתית עמוקה שהביאה אותו להידבקות טוטאלית בדת ובאל. שיריו מתקופה זו מבטאים התקרבות ודבקות באל.
"זוהר שמימי פשוט בא אל ליבי, בהיותי עוד בפתח תקוה, ואז שרתי את שירי "איך אשיר על שמים וארץ" , ומאז מאסתי בשירת חול בלי דבקות בה', בכל אופן ניתקתי מהאוירה של השירה הקודמת הכללית, שהייתי שרוי בה"
תרע"ו
מתפרסם קובץ שיריו השלישי - "במחזה"
בקובץ זה מתפסם מבחר משיריו, ובכלל זה שיריו החדשים שבהם יש התגלות רוחנית ודבקות מיוחדת בה'.
תרפ"א
נודד ברחבי הארץ וכותב שירים
בגלל נסיבות החיים הקשות באותה התקופה, החל לנדוד בין ערים שונות בארץ, בעיקר צפת, טבריה וירושלים . כתב שירים רבים שהתפרסמו בכתבי עת ובעיתונים. היה בקשר קרוב עם הרב קוק, אז"ר, אשר ברש וברנר.
"התחלתי אז לנדוד בארץ, ושאיפה של קודש בספרות ובחיים ליוותה אותי."
ניסן תרפ"א, 1921
נפצע בידי פורעים ערבים
במהלך נדודיו, הלך ברגל בחול המועד פסח ליד נהר הירקון. בפרדסים שלפני הירקון, תקפו אותו שלושה פורעים ערבים ופצעו אותו קשה. רימון נמצא בידי עגלה שעברה באזור, ולאחר שהובילו אותו לבית החולים, הצליחו להציל את חייו אך הוא נשאר פצוע ועם ייסורים קשים כל חייו. על פציעה זו הוא כותב באחד משיריו: "אם נפצעתי דם ברית הוא".
"סבלתי פה מאוד, לא ידעתי שבת ומועד... הייתי כטובע בשבולת מים ולא ידעתי מה לעשות"
תרפ"א - תרצ"ו, 1921-1935*
נודד בין ערים שונות בארץ
לאחר הפציעה, מצבו של רימון היה קשה מאוד. הוא .נדד בין ירושלים, יפו וצפת. למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, ולבסוף השתקע בצפת ולמד שם תלמוד וקבלה. המשיך לכתוב שירים וכתב גם מאמרים וספרים על הנביאים.
תרצ"ו
חוזר למשפחתו בתל אביב
לאחר שנים קשות של נדודים, חזר רימון למשפחתו שהתגוררה בתל אביב. מצבו השתפר ואשתו וביתו טיפלו בו. בנו דוד החל לעסוק באיסוף שיריו.
תרצ"ח , 1939
חגיגות היובל ליוסף צבי רימון
במלאות לו חמישים שנה, נערכו לכבודו חגיגות בהן הקריאו משיריו ודיברו על יצירתו. בנוסף, נוסד ועד מיוחד של סופרים, בראשות שאול טשרניחובסקי, להוצאת שיריו.
תש"ד
מתפרסם קובץ שיריו הרביעי - "כתרים"
בעזרת הועד להוצאת שיריו, יצא לאור הספר "כתרים" בהוצאת עם עובד, שכולל את שיריו של רימון שהיו פזורים בעיתונים ובקבצים שונים.
תשט"ז , 1956
מקבל את פרס הנשיא
בשנת היובל לשירתו, קיבל את פרס הנשיא לספרות מאת הנשיא יצחק בן צבי.
תשי"ט, דצמבר 1958
נפטר בגיל 69
בשנותיו האחרונות, רימון חי עם משפחתו בשכונת יד אליהו בתל אביב. שנים אלו היו שנים מאושרות עבורו, בזכות הקרבה למשפחתו והפיכתו לסבא. שיריו הפכו לשמחים יותר והוא הרבה לכתוב שירי משפחה.
בשנת תשי"ט נפטר בביתו בתל אביב.
*התאריך הינו משוער*