היי לי כוכב
*
הֲיִי לִי כוֹכַב-מֶרַחֲקִּים
בֻּלֵּילוֹת שְׁכוּחֵי-סַהַר,
וְשִׁלְחִי לִי קַרְנַיִךְ
מִבַּעַד לַאֲרָזִים חוֹלְמִים.
אֲנִי נִצָּב אָז עַל מִשְׁמַרְתִּי
וְעֵינַי כָּלוֹת לַכּוֹכָבִים,
שִׁירַת-עֶצֶב תֵּבְךְּ בַּנְּשָׁמָה
וְסַעֲרַת גַעֲגֻעֵי-עַד תְּחוֹלֵל.
וַהֲיִי לִי אַתְּ רָז כַּכּוֹכָבִים,
קוֹסֵם נַפְשִׁי בְּסִתְרֵי שָׁדַּי;
וּבְרֶדֶת דִּמְעַת לְבָבִי,
כַּכּוֹכָבִים אַל תָּבִינִי סוֹדָהּ...
השיר ניתן בכלא
הַשִּׁיר נִתַּן בַּכֶּלֶא -
סָגְרוּ עָלָיו בַּחֲרוּזִים;
כְּבוֹא הָאָבִיב בִּקֵּשׁ דְרוֹר,
וָאֲחַלֵּץ אוֹתוֹ מִמֵּצַר.
עוּפִי, בַּת-הַשִּׁיר,
חוּגִי בַּשמַיִם!
אֶשָּׂא אֵבֶר אַחֲרַיִךְ,
אֶדְלֶה מִתְּהוֹם יָפְיֵךְ,
וְלֹא יִרְאֵנִי זָר
בַּעֲלוֹתִי אֵלַיִךְ
וּבְשׁוּבִי אֶל תֵּבֵל אֲדָמָה.
אין האדם יכול לחיות, מבלי להרגיש את כל החיים. שירת החיים עולה מכל, יש נגינות שונות, והנפש מתפעלת מכל עניין ודבר.
יוסף צבי רימון
מעל לתקוה, תקוה יש.
וכנפיים לה, ואני ידעתיה.