הרב קוק על יוסף צבי רימון

מכתב

מאת מורנו ורבנו, צבי תפארתנו, עטרת ראשנו, הרב הגאון הגדול

ראש רבני ארץ- ישראל

מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב הראשי לארץ ישראל

והאב"ד

בעיה"ק ירושלים תובב"א

_______________

ב"ה י"ט טבת תרצ"ב

ידידי היקר הרה"ח, מגלה נצורות ומחשף טמירות

מו"ה פנחס גרייבסקי נ"י שלו' וברכה

שמחתני חביבי בבשורתך הטובה, שהנך מוציא לאור חוברת חצי יובל לכבוד עבודתו הפוריה של ידידנו המשורר המלא רוח דעת, ויראת השם טהורה מו"ה יוסף צבי רמון שליט"א, יישר כוחך. הגיע הזמן להתעורר, ליתן כבוד ועז למשורר המיוחד במינו בזמננו, שכל הגות רוחו ומעוף שירתו נובעים הם ממעין החיים של אור ישראל, נצחו ועזו וקדושת נשמתו, יוכל להיות שדוקא, משורר מעונה בגורלו בחיים כמו חביבנו זה, מתוך מעמקי הצער שבחייו, נשמתו מתרוממת ומתקדשת, והוא, דווקא הוא, הנהו העלול לפתח מסלול הקודש בשירת ישראל המתחדשת, אשר אחרי נאלמה מאות בשנים פתחה את פיה לדבר גדולות, אבל מסבות חצוניות אשר בחיי החולין נתנו בה את החלק היותר מכריע, למרות שבתור שירת ישראל היא מוכרחת להיות יונקת ממקור הקודש. והנה מופיע לנו משוררנו החביב רבי יוסף צבי רמון כהדס במדבר, ביניקתו מלשד החיים המקודשים האצור בקרב רוחו פנימה, המשומר בטוהר חייו וברגש טהרתו המיוחדת. נקווה שיבואו ימים, והוא לא רק אחד המשוררים בישראל יהיה, אלא למופת יהיה בחטיביותו המיוחדת, ולמשל למשוררי יהודה הבאים, אשר ירונו בגאון שם ד' צור ישראל.

חזק ואמץ ותן אימוץ לאיש הרוח המסולא בפז משוררנו היקר רבי יוסף צבי רמון, ויהי ד' עמך לכונן מעשי ידיך ולחזק ולאמץ את ידיו הטהורות של האיש הטהור ונקי הדעת ולעודד את רוחו, להגדיל ולפאר בעתיד עוד עבודות רבות ונהדרות על הככר המרומם של שירת ישראל, אשר תתחדש בתוך קדושתה, אשר יחובר עם רעם גבורתה ופאר יופיה.

כברכת ידידך המחזק ידיך באהבה

אברהם יצחק הכהן קוק